יש לי חששות

לאחרונה ככל שאני חווה יותר ויותר צמיחה, אני מרגישה מצד שני גם קצת ירידה. וזה קורה בגלל חרדה או פחד כזה, לא ברור אבל מה הוא רוצה ממני? ממה הוא חושש? למה הוא מופיע בכלל?

אז הלכתי לקרוא קצת ולהבין והבנתי שככל שאתה מתכנן ובונה מגדלים גבוהים, ככה אתה יותר חושש שהם יפלו. יפלו עליך!

אז אוקיי, אני מבינה, יש לי תוכניות. המון תוכניות! אבל מה עושים עם כל החששות?

בספרים קראתי משהו מעניין ואותו אני רוצה לשתף, כדי להרגיע את הפחדים, לא צריך לנסוע רחוק מהם, לא צריך לברוח, כי לשם הם גם מגיעות.

צריך לשחרר אותם כאן ועכשיו ולהבין שמה שחלמנו או בנינו, לא באמת כזה חשוב, לא בהכרח משנה. כי אם לא את זה, היינו בונים משהו אחר. ובעצם שום דבר לא משנה.

שום דבר לא חובה ולא חייבים הכל, ולא צריכים כל דבר אפשר לשחרר גם את ההצלחה! אפילו את המטרה.

כי יותר חשוב לנשום ולחייך. להבין שאנחנו כאן וזה מספיק. זה הכל.

ועכשיו רק אם נרצה, ולא כי חייבים נעשה כל מיני דברים מגניבים! ורק בתדר של רצון, כיף, קלללל, ולא מוכרח, או מחוייב.

אפשר קצת לאט, אפשר גם לדחות (לאלו שממש רצים) כי מה שחשוב יותר, זה איך אנחנו מרגישים, ולא רק לאן אנחנו מגיעים.

מוקדש לכל מי שחש בזמן שהוא רצ! (כמוני)

ואיזה כיף שמצאתי עוד ציור שלי משנת 2000 כשכל מה שרצינו אז, היה לבהות באיזה חושה בסיני⁦⁩

ענבל סגל, העדשה של בלדי, הVלוגרית החשקיסטית⁦

חושה בסיני